החלטה בתיק ע"א 2642/05

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט אשר גולדין, סגן נשיא), מיום 17.7.05 בת.א 31420/04 (להלן:- " פסק הדין"), שהורה על סילוק ידם של המבקשים, הטוענים לדיירות מוגנת, מדירה בקומה ג' ברחוב הירקון 30 בתל אביב (חלקה 29 בגוש 6916) (להלן:- " הדירה") שבבעלות המשיב, וחייב אותם בתשלום הוצאות משפט בסך 1,408 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח.

1.          רקע

(א)       המשיב, אחד מבעלי הבניין בו נמצאת הדירה, הגיש נגד המבקשים תביעה לסילוק ידם מהדירה מחמת מספר עילות פינוי שונות לפי חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972 (להלן: - " החוק"). בית משפט קמא דחה את רוב טענות המשיב, אך קיבל את טענתו לגבי עילת התביעה של אי תשלום דמי שכירות משך תקופה של 7 חודשים. המבקשים טענו, שדמי השכירות שולמו בהוראת קבע מדי חודש, וטעות של הבנק היא שגרמה להפסקת התשלום.

(ב)       בפסק דינו קבע בית משפט קמא, כי טענת המבקשים שלפיה לא ידעו שהם חדלו לשלם אינה אמינה; כן קבע, שאפילו הייתה נכונה - אין בה כדי לגרוע מן העובדה שדמי השכירות לא שולמו בפועל. בית משפט קמא ציין, שנגד המבקשים הוגשו תביעות לפינוי בעבר, וניתן להם סעד מן הצדק פעמיים. על אף זאת, נמנעו הם מלהקפיד על מילוי הוראות הסכם השכירות כדבעי, ואין להעניק להם סעד מן הצדק פעם נוספת. לכן, קיבל בית משפט קמא את התביעה, והורה על פינויים מהדירה.

(ג)         המבקשים עתרו לבית משפט קמא לעיכוב ביצוע פסק הדין, בקשתם נדחתה, והם חוייבו בתשלום הוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח.

(ד)       בבקשה דנן טוענים המבקשים כי יש לעכב את פסק הדין עד להכרעה בערעור. לטענתם, סיכוייו של הערעור להתקבל טובים, ומאזן הנוחות נוטה בנסיבות העניין לטובתם. המבקשים הם אנשים מבוגרים וחולים. המבקשת 1 אינה עובדת, והמבקש 2 עובד במשרה חלקית. המבקשים משתכרים יחדיו כ-1,978 ש"ח בחודש, ופינויים מן הדירה עלול להותיר אותם חסרי קורת גג. המבקשים צרפו לתצהירם התומך בבקשה תדפיסי בנק המעידים שהם נמצאים ביתרת חובה, ותדפיסים מחברת אשראי התומכים בטענותיהם. המבקשים עותרים לעיכוב ביצוע פסק-הדין לפינוי, וכן לעיכוב ביצוע הוצאות המשפט שנפסקו לחובתם.

(ה)       המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, הנזק שייגרם לו עולה על נזקם של המבקשים, שכן אם יעוכב פסק הדין לא יוכל הוא להשכיר את הדירה, ולנוכח מצבם הכלכלי של המבקשים - לא יוכל להיפרע את הנזק שייגרם לו אם יידחה הערעור. המשיב מציין שהמערערים זכו פעמיים בסעד מן הצדק, ומשלא הקפידו הקפדה יתרה, עליהם לשאת בתוצאה.

2.          דיון והכרעה

(א)       תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת ככלל כי " הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". הלכה היא כי בבואו להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין על בית המשפט לשקול שני שיקולים: בחינת סיכויי הערעור, והקושי להחזיר את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור (ע"א 7221/01 י. ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו(4) 178). כשעסקינן בפסק דין כספי על המבקש לתמוך את טענתו כי יקשה עליו להחזיר את המצב לקדמותו בראיות ממשיות (ע"א 11909/04 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חסין (לא פורסם)), וכשמדובר בפינוי בית מגורים יטה בית המשפט להיעתר לבקשות לעיכוב הליכי פינוי אף אם סיכויי הערעור אינם גבוהים במיוחד (ע"א 1253/05 יחיא חדד נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (לא פורסם); ע"א 6055/04 לנדאו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם)).

(ב)       בנסיבות העניין, שוכנעתי שיש להעתר לבקשה לעיכוב הפינוי. עסקינן בדירת המגורים היחידה של המבקשים, ופינויה יותירם ללא קורת גג. בנסיבות אלו, ככלל, יש לעכב ביצועו של פסק דין, ואיני רואה לחרוג מן הכלל בנסיבות דנן (עניין יחיא חדד, לעיל).

(ג)         אשר לבקשה לעיכוב תשלום ההוצאות - דינה להידחות. דינן של הוצאות כדין פסק-דין כספי לכל דבר ועניין, ובהקשר זה לא טענו המבקשים, וממילא לא הוכיחו, כי לא יהיה ניתן להחזיר את המצב לקדמותו. משכך, תשלום ההוצאות לא יעוכב.

3.          סוף דבר

הבקשה מתקבלת באופן שהפינוי יעוכב עד להכרעה בערעור.

החיוב בהוצאות שנקבע ע"י בית משפט קמא בפסק-הדין לא יעוכב, אך ההוצאות שנפסקו לטובת המשיב במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע יקוזזו כנגד הוצאות בסך 2,500 ש"ח + מ.ע.מ שנפסקות בבקשה זו לחובת המשיב.

התיק יועבר לרשם להחלטה בבקשה למתן ערובה במקום פקדון (בש"א 18029/05).

לכשתינתן החלטה ויוסדר עניין הערבון - יועלה התיק ללשכתי.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, ט' בטבת, תשס"ו (9 בינואר 2006), בהעדר הצדדים.